הָרֶכֶב שֶׁלִּי מָלֵא בַּיָּם

הַגַּלְגַּל הַצָּהוֹב הַמְּנוּפָּח, שֶׁהָאֲוִויר הַדָּחוּס בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ לְאִיטּוֹ, כְּמוֹ נְשִׁימָה אִיטִּית בְּסוֹף יוֹם – חוֹסֵם אֶת הַחַלּוֹן הָאֲחוֹרִי. הַיְּלָדִים מוּתָּשִׁים, דְּחוּסִים בַּמּוֹשָׁב מֵאֲחוֹרַיי, עוֹרָם שָׁזוּף בִּבְּרוֹנְזָה בּוֹהֵק, בְּגָוון שֶׁל סוֹף הַקַּיִץ, נִרְדָּמִים זֶה עַל כְּתֵפֶיהָ שֶׁל זוֹ. מַגְּבוֹת חוֹף זְרוּקוֹת עַל הַבִּרְכַּיִים, קַצְווֹתֵיהֶם הַמִּשְׁתַּלְשְׁלִים לְעֵבֶר הָרִצְפָּה, מִתְחַכְּכִים בְּקוֹל פָּרִיךְ בְּשַׂקִּיּוֹת חֲטִיפִים רֵיקוֹת. כִּתְמֵי אַרְטִיק שׁוֹקוֹ-וָנִיל מְנַקְּדִים אֶת הָרִיפּוּד, כְּמוֹ פְּרִיחַת יַלְדוּת מוּכֶּרֶת. בֶּגֶד הַיָּם הַשָּׁחוֹר הַלַּח, נִדְבַּק לְבִטְנִי הָרַכָּה, גּוּפִי מִצְטַנֵּן מוּל הַמַּזְגָן הַמּוֹשִׁיעַ מֵאֵימַת הַלַּחוּת שֶׁל מִישׁוֹר הַחוֹף. שִׁכְבָה דַּקָּה שֶׁל חוֹל עַל לְחָיַי, עַל יְרֵכַיי. אֲנִי מְפַזֶּמֶת עִם אָרִיק וּשְׁלֹמֹה: "הַטּוֹב מַגִּיעַ בִּדְמָמָה דַּקָּה".