מַשָּׂאִית פָּרוֹת מִתְהַפֶּכֶת בִּכְבִישׁ הַבִּקְעָה

מַשָּׂאִית שֶׁהִתְהַפְּכָה בִּכְבִישׁ הַבִּקְעָה חוֹסֶמֶת לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. הַפָּרוֹת שֶׁבָּהּ הָיוּ מְיוֹעָדוֹת לִשְׁחִיטָה. הֶבְדֵּלֵי הַטֶּמְפֵּרָטוּרוֹת בֵּין פְּנִים לְחוּץ, נִיכָּרִים בְּצוּרַת אֵדִים עַל הַחַלּוֹן הַקִּדְמִי שֶׁל הָרֶכֶב. אֲנִי מְנַקָּה בְּשַׁרְווּל הַחוּלְצָה. הַתְּמוּנָה עֲדַיִין מְטוּשְׁטֶשֶׁת. אוּלַי אֵלּוּ אֵדֵי הַחוֹם הַלּוֹהֲטִים הַמִּיתַּמְּרִים מִתּוֹךְ הַסְּדָקִים בִּכְבִישׁ תִּשְׁעִים. מַפְעִילָה אֶת הַוִּוישרִים, מוֹשֶׁכֶת בַּיָּדִית שֶׁמִּיָּמִין לַהֶגֶה לַכִּיוּוּן שֶׁלִּי. אֵין מַיִם בַּשּׁפרִיצֵרִים. לֹא כֵּיף כָּאן. אֲנִי רוֹצָה לְהַנְמִיךְ אֶת הָרַעַשׁ, הוּא לֹא נֶחֱלַשׁ כְּשֶׁאֲנִי מְסוֹבֶבֶת אֶת כַּפְתּוֹר הַוּוֹלְיוּם נֶגֶד כִּיוּוּן הַשָּׁעוֹן, הָרַדְיוֹ בִּכְלָל לֹא דּוֹלֵק. זוֹ גְּעִיַּית הַפָּרוֹת הַחוֹמֶקֶת דֶּרֶךְ תְּרִיסֵי הַמַּזְגָן שֶׁל הָרֶכֶב. הֵן אֲבוּדוֹת, טוֹעוֹת בַּיְּשִׁימוֹן בְּחוֹסֶר מוּדָעוּת מְשַׁוֵּועַ. חַם. חוֹם בִּלְתִּי־נִסְבָּל. אֲנִי לֹא שָׂמָה לֵב לַוִּוינְקֶר הַשְּׂמָאלִי שֶׁמְּתַקְתֵּק לְאוֹרֶךְ הַהַמְתָּנָה.