גּוּף וָנֶפֶשׁ

א. נַפְשִׁי, נַפְשִׁי, מַה צּוּרָה לָךְ? נִדְמֶה הָיָה וְלוּ לְרֶגַע שֶׁאָחַזְתְּ בַּהֶגֶה כְּשֶׁחָזַרְנוּ מִסַּדְנַת הַשִּׁירָה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. ב. כְּשֶׁנָּסַעְנוּ הַבַּיְתָה מִסַּדְנַת הַשִּׁירָה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, דָּנִיאֵל, אֲחִינֹעַם (בְּלִי ״וָו״), אוֹרִית וַאֲנִי, חָדַרְתִּי לַדְּמָמָה. פִּטְפּוּטֵי הַסְּרָק שֶׁלָּהֶם בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי נִתְקְלוּ בַּמַּעֲטֶפֶת הַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁעָטָה גּוּפִי וְחָזְרוּ אֲלֵיהֶם בְּקוֹל רַעַשׁ אַדִּיר כְּמוֹ הַכּוֹס שֶׁהִתְנַפְּצָה עַל רִצְפַת הָאֶבֶן בַּסַּדְנָה.