שִׁירֵי הִתְבּוֹנְנוּת בַּמַּרְאָה

א. כְּשֶׁהֵעַזְתִּי לְהַבִּיט בְּמֶשֶׁךְ דַּקָּה שְׁלֵמָה בַּמַּרְאָה, מַרְאָה שֶׁעַל הַקִּיר, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁכָּל הַשִּׁירִים שֶׁכָּתַבְתִּי, כָּל הַשִּׁירִים כֻּלָּם, לֹא עָלָה בְּיָדָם לִמְנֹעַ מִמֶּנִּי לְהִזְדַּקֵּן. ב. אִם לִהְיוֹת לְגַמְרֵי כֵּנָה עִם עַצְמִי – אֲנִי מְפַחֶדֶת לְהִתְבּוֹנֵן בַּמַּרְאָה: זוֹ שֶׁבַּחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה הַצַּר בְּדִירַת הַסְטוּדֶנְטִים בַּשּׁוּק; זוֹ שֶׁשְּׁעוּנָה עַל אֶדֶן חַלּוֹן עָכוּר בְּגֶרֶם הַמַּדְרֵגוֹת; זוֹ שֶׁבַּמַּעֲלִית שֶׁעוֹלָה לַחֲדַר הַיְשִׁיבוֹת הַמְהֻדָּר; זוֹ הָאוֹבָלִית הַיּוֹמְרָנִית לְצַד הַשִּׁדָּה שֶׁל סָבְתָא שֶׁלִּי; אֵלּוּ שֶׁבְּחַלּוֹנוֹת רַאֲוָה לְצַד מַרְיוֹנֶטוֹת בְּצוּרַת אִשָּׁה.