חֲלוֹם מִיכַל #2

מִיכַל וַאֲנִי יָשַׁבְנוּ לְדַבֵּר עַל הַסַּפָּה הַוְּורוּדָּה הָעֲגוּלָּה בַּסָּלוֹן שֶׁלָּנוּ. וְאָז הִיא הִסְתַּכְּלָה עָלַיי, וְהָיְיתָה לִי אֵשׁ בַּיָּדַיִים. שִׂיחַקְתִּי בָּאֵשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׂחֲקִים בַּצָּמִיד בִּתְנוּעוֹת קְטַנּוֹת. הֶעֱבַרְתִּי אֶת הָאֵשׁ מִיָּד לְיָד. מִיכַל אָמְרָה שֶׁיֵּשׁ לִי אֶת אֵשׁ הַתָּמִיד. שֶׁכּוּלָּם נוֹלָדִים עִם אֵשׁ כָּלְשֶׁהִי. יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלָּהֶם נִכְבֵּית עִם הַזְּמַן, וְכָאֵלּוּ שֶׁמְּפַחֲדִים מֵהָאֵשׁ וּמְדַכְּאִים אוֹתָהּ, וְכָאֵלּוּ שֶׁשּׂוֹרְפִים אִיתָּהּ, אוֹ שֶׁלֹּא יוֹדְעִים בְּדִיּוּק מָה לַעֲשׂוֹת אִיתָּהּ, וּמֵהֶם הֲכִי בָּא לְהִתְרַחֵק. מְעַטִּים, יוֹדְעִים לְהַדְלִיק בָּאֵשׁ שֶׁלָּהֶם אֶת מָה שֶׁנִּכְבָּה לַאֲחֵרִים. שָׁאַלְתִּי אִם הִיא מִתְכַּוֶּונֶת לְחוֹם לֵב, הַמִּילִּים "חוֹם" ו"לֵב" נִשְׁאֲרוּ בָּאֲוִויר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים "גַּעֲגוּעַ", וְזֶה מַמְשִׁיךְ לְגַעְגֵּעַ גַּם אַחֲרֵי. לִפְעָמִים צָרִיךְ יוֹתֵר מֵחֲמִישִּׁים שָׁנָה כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת הָאִיזּוּן בֵּין עֲנָוָוה לְבֵין נוֹכְחוּת. קַמְתִּי מֵהַסַּפָּה הַוְּורוּדָּה וְהָלַכְתִּי לְעֵבֶר אֲרוֹן הַסְּפָרִים וְאֵיזוֹ הִילָּה הָלְכָה אִיתִּי. כְּאִילּוּ כּוּלָּם כָּכָה בָּעוֹלָם, מְהַלְּכִים עִם הִילּוֹת. מִיכַל לָקְחָה אֶת הַקְּרֵקֶר הָאַחֲרוֹן שֶׁהָיָה עַל הַשּׁוּלְחָן, חִילְּקָה אוֹתוֹ, וְהִגִּישָׁה לִי חֵצִי. אָמַרְתִּי לָהּ: "שְׁנֵינוּ לֹא מֵאֵלֶּה", וְצָחַקְנוּ בְּקוֹל.