בְּלִי בְּלִי

הִיא נִכְנְסָה לַמִּרְפָּאָה בְּכוֹבֶד מִשְׁקָלָהּ הִתְיַישְּׁבָה עַל הַכִּיסֵּא מוּלִי, בִּיקַּשְׁתִּי שֶׁתַּצִּיג אֶת עַצְמָהּ אָמְרָה, ״אֲנִי בְּלִי בְּלִי״. (נִזְכַּרְתִּי, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי אוֹפָה עוּגוֹת וְעוּגִיּוֹת בְּלִי קֶמַח חִיטָּה וּבְלִי סוּכָּר הַבֵּן שֶׁלִּי מְכַנֶּה אוֹתָן עוּגִיּוֹת בְּלִי בְּלִי. זֶה טָעִים, אֲבָל פָּחוֹת, וְנוֹתֵן מַעֲנֶה חֶלְקִי בִּלְבַד לַתְּשׁוּקָה לְפַחְמֵימוֹת.) רָצִיתִי לוֹמַר לָהּ שֶׁתֹּאכַל כַּמָּה שֶׁבָּא לָהּ. בְּלִי זוּגִיּוּת וּבְלִי יְלָדִים, כָּכָה הִצִּיגָה אֶת עַצְמָהּ.