תָּגִים

אֲנִי לֹא הַתְּעוּדוֹת, הָרִישְׁיוֹנוֹת לַעֲסוֹק, הַהוֹקָרוֹת הַלֹּא מְמוּסְגָּרוֹת, הַלֹּא תְּלוּיוֹת עַל קִיר מִשְׂרָדִי. אֲנִי לֹא תַּג הַשֵּׁם הַמְּנוּיְלָן, הַתָּלוּי עַל חוּט עָבֶה סְבִיב צַוָּואר אוֹ עֲנוּד עַל דַּשׁ הַבֶּגֶד בִּכְנָסִים מִקְצוֹעִיִּים. אִם תִּרְצִי לָדַעַת מִי אֲנִי תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי. גַּם אֲנִי שׁוֹאֶלֶת. אוּלַי נֵשֵׁב לְקָפֶה וּנְשׂוֹחֵחַ. בְּלִי תְּעוּדוֹת, בְּלִי תָּגֵי שֵׁם, בְּלִי כּוֹתָרוֹת. * יֵשׁ לִי אֵיזֶה עִנְיָין עִם תָּגֵי שֵׁם. כָּל בָּאֵי הַכֶּנֶס חֲנוּקִים בָּהֶם. קַרְטוֹן לָבָן, דְּפוּס שָׁחוֹר – תּוֹאַר, שֵׁם, מוֹסָד, עָטוּף בְּמַעֲטֶפֶת פְּלַסְטִיק דַּקָּה. שְׂרוֹךְ כָּחוֹל מוּשְׁחָל בְּנֶקֶב בְּמֶרְכַּז הַתָּג, תָּלוּי סְבִיב הַצַּוָּואר. כָּל בָּאֵי הַכֶּנֶס הֵם שֵׁמוֹת תְּלוּיִים עַל צַוָּואר. אֲנִי לֹא מְסוּגֶּלֶת לְהָרִים אֶת הַזְּרוֹעוֹת וּלְהַשְׁחִיל אֶת הַשְּׂרוֹךְ הַזֶּה עַל צַוָּוארִי, זֶה לֹא בָּא לִי בְּטוֹב. מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי – יִפְנֶה אֵלַיי בִּשְׁמִי. וְאִם הוּא לֹא זוֹכֵר, אָז שֶׁיִּשְׁאַל. מִי שֶׁאֲנִי זָרָה לָהּ – תִּשְׁאַל אוֹדוֹתַיי. אִם אֶרְצֶה – אַצִּיג אֶת עַצְמִי. אִם אֶבְחַר – אֶשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס קָפֶה וְאֵרֵד לִקְרוֹא סֵפֶר עַל שְׂפַת הַבְּרֵיכָה.