הַחֲתוּנָּה

יְשׁוּבָה בְּפִינַּת חַדְרֵנוּ בַּכּוּרְסָה שֶׁרִיפַּדְתִּי מֵחָדָשׁ אַחֲרֵי שֶׁגְּרַנְדְּמָה נִפְטְרָה. הִיא יָשְׁבָה בָּהּ שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁנִים, מִסְעֲדֵי הַיָּדַיִים הַקְּמוּטוֹת נִשְׁחֲקוּ וְהִשְׁחִירוּ. אַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עוֹד שָׁעוֹת. מַבִּיטָה בּוֹ, אֲהוּבִי יְפֵה הַתּוֹאַר וְהַלֵּב. מוֹתֵחַ קֶשֶׁר בַּעֲנִיבָה סְגוּלָּה סְבִיב צַוָּואר נֶחְלַץ מְעַטְּרוֹת הַסַּנְטֵר. עַל יְמִינוֹ שָׁעוֹן כָּחוֹל מוּזְהָב, שֶׁהִשְׁקַעְתִּי בּוֹ. אִם אָקוּם מֵהַכּוּרְסָה אָבוֹא לְשָׁם אִיתּוֹ לְמָקוֹם בּוֹ אֵינֶנִּי רְצוּיָה. אֶדְרוֹשׁ שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ עָלֵינוּ, רוֹקְדִים סוֹלוֹ עַל רַחֲבַת הָרִיקּוּדִים הָרֵיקָה מִתִּימָּהוֹן. אֲחוּזִים, צוֹחֲקִים בַּהֲקָלָה.