שֶׁיִּכָּנְסוּ מִשָּׁם הַפַּחְדָנִים

אֲנִי תָּמִיד נִכְנֶסֶת מֵהַכְּנִיסָה הָרָאשִׁית. יֵשׁ דֶּלֶת צְדָדִית, שֶׁיִּכָּנְסוּ מִשָּׁם הַפַּחְדָנִים. אֲנִי מַחְנָה אֶת הָרֶכֶב הַלָּבָן הַגָּדוֹל שֶׁלִּי בַּחֶנְיוֹן, פּוֹסַעַת בַּעֲקֵבִים גְּבוֹהִים רְחָבִים לְעֵבֶר הַכְּנִיסָה, מְסַדֶּרֶת אֶת הַמִּכְנָסַיִם בְּקַו הַמָּתְנַיִם, מְסִירָה מֵהֶם פֵּרוּרִים בְּגַב כַּף הַיָּד, סוֹגֶרֶת אוֹ פּוֹתַחַת כַּפְתּוֹר בַּמַּחְשׂוֹף, מַעֲבִירָה קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת מְשׁוּחוֹת לַק בַּתַּלְתַּלִּים, מוֹחָה פֵּרוּר מַסְקָרָה מִזָּוִית הָעַיִן. עוֹד מְעַט יַעֲלוּ עָלַי, כְּדַאי שֶׁאֶזְדָּרֵז.