תֹּאמַר לִי שֶׁאֲנִי יָפָה

אַתָּה, שֶׁרוֹאֶה בִּי אֶת מַזְכְּרוֹת הַשָּׁנִים, מְצַיֵּר בְּאֶצְבָּעֲךָ אֶת קַוֵּי הַמְּתִיחָה בְּתַחְתִּית הַבֶּטֶן, כַּף יָדְךָ הַגְּדוֹלָה מְעַרְסֶלֶת אֶת קְצֵה סַנְטֵרִי הַמְחֻדָּד מִדַּי, מְשַׂחֵק בְּתַלְתַּלַּי גַּם אִם הֶאֱפִירוּ, נִרְגָּע בְּתוֹךְ גּוּפִי הַמָּלֵא. אַתָּה, שֶׁתֹּאמַר לִי שֶׁאֲנִי יָפָה, אַאֲמִין לְךָ.