לכל שירי חרבות ברזלחזרה למימד היצירה

נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא חָלָה בְּפוֹלָיו כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד

בְּתוֹר לַקָפֶה תֵּל-אֲבִיבִי בַּנָּמֵל מְסַפֵּר לִי מְקוֹמִי בַּעַל צְלִיעָה וְסַבְלָנוּת לְהַמְתִּין רֶבַע שָׁעָה לְמַקִיאָטוֹ, עַל בִּיקּוּר בְּשׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים שֶׁעָרַךְ בְּיוֹם קוֹדֶם, יַחַד עִם בֶּן דּוֹדוֹ שֶׁהִגִּיעַ לְבִיקּוּר. הַמָּקוֹם לֹא הִשְׁתַּנָּה שָׁנִים רַבּוֹת – אָמַר לִי, אוֹתָהּ הַסְּחוֹרָה, אוֹתָם סוֹחֲרִים. לְאַחַר מִכֵּן הֵם קָפְצוּ לְכִיכַּר הַחֲטוּפִים. אוֹתָהּ הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹתָהּ לַחוּת אֲרוּרָה.
תמר אלרם