לכל שירי חרבות ברזלחזרה למימד היצירה

מתוך נשמתי בחמלה

אֶרֶץ

אֶרֶץ, מְבַלְבֶּלֶת וּמַתְרִיסָה שֶׁאַתְּ. הַשֶּׁמֶשׁ הַחוֹרְפִּית מְאִירָה בָּךְ – יַהֲלוֹם בְּכֶתֶר הָעוֹלָם. אֲנִי בּוֹלַעַת אֶת נוֹפַיִיךְ הַמִּתְאַמְּצִים לְהוֹרִיק מֵעֵבֶר לְחַלּוֹן הָרֶכֶב הַנּוֹסֵעַ – כְּמוֹ טוֹוֶה פְּקַעַת עֲדִינָה שֶׁל אַהֲבָה בֵּין מִשְׁפְּחוֹת הַנּוֹפְלִים. עֲדַיִין אַתְּ, יָפָה וַחֲזָקָה כָּל כָּךְ, אַךְ בַּחוֹרֶף הַזֶּה, שְׁחוּנָה אַתְּ, שַׁכּוּלָה. רַק הַהֶסְפֵּדִים שֶׁל בְּנוֹת הַזּוּג – סוֹדְקִים אֶת סְלָעַיִיךְ, שׁוֹבְרִים אֶת לִיבְּךָ.
תמר אלרם